התבלות, התכלות, התחדשות - ומה שביניהם
(על פרויקט שרפת היצירות שלי במסגרת פסטיבל 'מה שלומי על הגבול')
לפני
שנתיים לערך, כשרק החלטתי להפציע ברשת האינטרנטית ופתחתי לי בלוג ב'קפה דה מרקר' -
היו שרצו לבלוע אותי חיה, או לחלופין' לערוף את ראשי בכיכר העיר. וכל זאת למה?
כי באותו
זמן בדיוק הייתי מעורבת בפרויקט שלי שלו קראתי 'האש מפצחת תמונות בדממה' - ואשר
השתתפתי בו במסגרת הפסטיבל ה'רב שנתי' של מרכז שלומי לתאטרון אלטרנטיבי.
ההזמנה
להשתתף בפסטיבל הרב שנתי שמקיים התיאטרון שאני אף נמנית בין חברי וועד המנהל שלו,
ומלווה אותו בפעילותו המיוחדת מזה עשרים שנה, היה השלב הסופי וההחלטי לבצע רעיון
ומחשבה שהיו מקננים במוחי מזה שנים.
הרעיון
הזה, כשרק עלה ברשומות הכנה והכוונה ששילחתי אל המרחב הווירטואלי, עורר הרבה אש,
תהיות, כעס, ביקורת, ולפעמים, רק לפעמים קול קריאה מעודד מבין משתאה ומסוקרן. מה
שקרה היה שעוד לפני שהצתי אש חיה להדליק בה כמה מיצירותיי, כבר הדלקתי אש של זעם ושל
שיח שפשט בכל מקום ממש כמו אש בשדה קוצים.
וזה היה
חשוב
זה היה
נכון
זה היה
מעניין.
ובקיצור
זה היה.
הקישורים
שאני מצרפת לרשימה זו מפנים לתיעוד של כל אותו שיח פורה, ולתגובות שלי בהם אני
מנסה לעמוד בפרץ ולהסביר מה ולמה אני עושה, ובעצם מה ולמה אני מתכוונת לעשות.
הרשומות
האלה מתעדות את כל השלבים, את ההכנות, את הלבטים את השיח, את מה שקרה, את מה שלא
קרה, ואת מה שבסוף נהיה.
לא אחשוף
כאן את כל שנאמר שם, הסקרנים והחרוצים שבכם מוזמנים ללחוץ על הקישור ולקרוא ולצפות
בדברים בזמן האמת. מה שכן אומר כאן לסכום ( סכום חלקי, כי הרי ביצירתי אין סוף, יש
רק דרך).
ובכן,
השרפה היא לא סוף הדרך. המדורה הייחודית שבה זכתה כל יצירה ויצירה בנפרד, הייתה
כור ההיתוך. זו הייתה דרך, שלב אולי בבחינת ירידה לצורך עליה. הכול מתועד ואלה הם
החומרים שמהם תצמח היצירה הבאה. במקום אחר קראתי לזה גלגול ושינוי.
בהמשך לאחר רשימת הקישורים ניתן לצפות בשלושת הסרטונים שהפקתי לקראת התערוכה 'גלגול ושינוי' שהתקיימה באתר 'בגלל' ( חבורה
ספרותית לספרות ואמנות) עם צאת גיליון מספר 7 בנושא 'גלגול ושינוי'.
- מסע והעמסה: תערוכה נודדת, תערוכה נולדת
- תערוכה על הגדר
- הן כבר עברו כל גבול
- מה מעדיפות יצירות אלה, לו שאלת אותן" - שאלה המשוררת ויתקון
- מה אמרה השלהבת לברוש?
- "ניצחונה הוא כיליונה" - הם נבהלו ובקשו הסבר
- "אין מצב שאת שורפת ציורים" - כתב לי ר'
- שריפות הן הדבר הכי טוב עבור יערות" - כך כתבה לי חברתי ל'
- על שריפה, עקידה, המאכלת, והאש המאכלת
- האש מפצחת תמונות בדממה
- "וקראו למקוננות ותבאנה…ואל החכמות" – המסר שנשלח אלי
- "השריפה כבר פרצה" - והתמונות שיהיו ביער
- "שרפות הן הדבר הכי טוב עבור יערות"
- מה הרעיון?….זה כמו לשרוף משהו מעצמך" – אמרה/שאלה א'
- "טוב שהן ניצלו ולא ניצלו" – כותבת לי שוב א'
- "איזו אש אלגנטית – האש כאדם
- בשעת האפס התאפסתי והעשן התפוגג
- איך אפשר לעבור את החיים האלה בלי שמץ של טירוף- שאלה השלהבת את הברוש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה